בדרך כלל דרגת אי-כושר מקושרת עם היכולת להמשיך לעבוד. כאשר הגבר או האישה מועסקים או עובדים כעצמאיים זה יחסית
פשוט להבין עד כמה גבוהה דרגת אי הכושר שלהם, אך מה קורה כאשר מדובר בעקרת בית?
מהי הגדרת ‘עקרת בית’?
נשים שעונות להגדרה של עקרת בית צריכות להיות תושבות ישראל, מעל לגיל 18, הן צריכות להיות נשואות ועל כל התנאים הבאים להתמלא:
תנאי שני – על נשים אלו להיות ללא עבודה (כעצמאיות או שכירות) במשך אחת התקופות המצויינות מטה:
- לפחות 12 חודשים ברציפות או 24 חודשים לא ברציפות מתוך 48 החודשים טרם הגשת הבקשה לקצבת נכות.
- לפחות 12 חודשים ברציפות או 24 חודשים לא ברציפות מתוך 48 החודשים טרם הפסקת העבודה, אם הן הפסיקו לעבוד אחרי הגשת הבקשה.
תנאי רביעי – היא מתגוררת עם בעלה והם לא נפרדו בשנתיים (24 חודשים) לפני הגשת הבקשה ובשנתיים שלאחר הגשת הבקשה.
אילו הכנות נדרשות לצורך הגשת הבקשה?
לנשים עקרות בית אשר סובלות ממחלה או מליקויים כלשהם מומלץ לאסוף את כל המסמכים הרפואיים והבדיקות רלוונטיות למקרה, בכדי לצרף אותם לבקשה. כל מסמך יכול להיות חשוב ויכול לסייע ולהשפיע על קביעת גובה הפיצוי. מומלץ לבדוק את המחשבון של המוסד לביטוח לאומי בכדי לראות את כל המסמכים הרלוונטיים שיש לצרף לבקשה, זאת בהתאם לבעיה הרפואית שהאישה חווה.
ניתן גם לבדוק את האתר של המוסד לביטוח לאומי, בדף המידע הספציפי לבעיה הרפואית שאתן חוות.
תהליך הגשת הבקשה למוסד לביטוח לאומי – איך זה עובד?
לאחר שהבקשה הוגשה ונבדקה, ישלחו לאישה זימון לעמוד מול ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ובמקרים בהם המסמכים הרפואיים מציירים תמונה מספקת, היא לא תצטרך להגיע לפגישה עם הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.
במקרים בהם הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי תקבע אחוזי נכות בגובה של 50%, האישה בדרך כלל תופנה לבדיקה בכדי לבדוק את כושר התפקוד שלה במשק הבית. בדיקות כושר התפקוד במשק הבית וכן האבחון הרפואי לרוב יתבצעו במכונים להערכה תפקודית בתל השומר או בבית לוינשטיין. במקרים מסוימים האבחון הרפואי ובדיקות כושר התפקוד במשק הבית יתבצעו באחד מהסניפים של המוסד לביטוח לאומי.